עמוק בבוץ

יום ראשון 29.4.12

(טעינו בתאריך של הבלוג הקודם – צ"ל 22.4.12)

כרגיל אנו מנצלים את יום ראשון בבוקר לטלפונים (דרך סקייפ) לסבתות ולסבים – הפעם גם תפסנו את סבתא שושנה, לאחר ארוחת בוקר מאוחרת אנו יוצאים לבלות בפיקטון. בהתחלה נוסעים עד Karaka Point ששם יש תצפית יפה על Queen Charlotte Sound ועל הסביבה  - המון מפרצונים, רכסי הרים החודרים לתוך הים. רוח חזקה מאד נושבת מכיוון הים (למרות או מפני שהוא מוקף הרים) פתאום אנו רואים שמגיעה מעבורת כמו שנשוט עליה מחר, לאחר כמה דקות אנו רואים מעבורת נוספת של אותה חברה מגיעה מצד שני.

ארוחה מקומית

לאחר מכן אנו נוסעים למרכז העיר במטרה לבקר באקווריום, אנו מגלים ששעת האכלת הדגים היא עוד זמן מה ולכן אנו מחלטים לבלות קצת בפארק הסמוך, בפארק יש בריכה קטנה שם משיטים דגמי סירות מפרש ומסביב לבריכה יש רכבת קטנה שפנסיונרים מסיעים בה את הילדים, התשלום לרכבת ולסירות ממש זעום והילדים מאד מרוצים מהשטת הסירות והסיבוב ברכבת.

אח"כ אנו נכנסים לאקווריום שם מסתבר שאין כרגע פינגוינים. לא מגדלים כאן פינגווינים באופן קבוע אלא מהווים מרכז טיפולי ומשיבים לטבע כשניתן. יש מספר בריכות של חיות ים מקומיות כמו דגים בגדלים וצבעים שונים, בריכה קטנה עם חיות של שוניות ובריכה בה ניתן לגעת בחיות הימיות – כמובן שלא העזנו לגעת ברכיכות השונות...

כמו כן יש שם אזור של לטאת טיאטרה שהיתה קיימת עוד מלפני תקופת הדינואזרים ולא ממש התפתחה אבולוציונית מאז ואין לה קרובי משפחה נוספים, כעת לקראת החורף מתחיל להתקרר ולכן היא די איטית בתזוזות שלה, אוכלת רק פעם בשבועיים ונושמת בערך 7 פעמים בדקה. לא ידוע בדיוק מה תוחלת החיים שלהן אך בעיר נוספת בדרום, אינברקרגיל, יש לטאה כזו שחיה בשבי כבר 110 שנה, היא די גדולה (כבר הפסיקה לגדול לפני 5 ש') ורק לאחרונה התחילה להתרבות כך שצופים לה עוד שנים רבות וטובות.

אנו מבינים שיש עדיין זמן מה עד להאכלה, וכבר לגמרי מיצינו את עצמנו, ולכן אנו יוצאים להאכיל את העם בקראוון. בזמן המתאים אנו חוזרים לצפות בהאכלה כשפתאום באקווריום הגדול אנו מגלים גם חתול ים שכנראה יודע שזה זמן האכלה ולפתע מתעורר לחיים, הוא מקבל דגים באופן אישי ישירות לפה לאחריו זורקים אוכל לשאר הדגים ואז מתחיל קרב משפריץ בין הדגים עד שכולם שבעים.

חתול הים הרעב

מיצינו די מהר את האקווריום ולאור דרישת ינאי ל"שים משחק של חתול" על הטבלאט של אפרת (כזה ששיחק בטלפון של לירון הישראלית בבית משפלת לואיס) אך רצינו גם להמשיך להשיט סירות בבריכה ולכן אנו מתפצלים: אפרת והבנים נשארים בפארק להשיט סירות ולשחק באוניית המתקנים ואני והבנות עולים לספריה לשימוש באינטרנט, לאחר שהורדנו מספר משחקים לטבלאט של אפרת אנו מתאחדים וחוזרים לפארק הקראונים משבת. היום תורה של דיה לבחור תפריט ולעזור בהכנת ארוחת ערב (היא בחרה פשטידת פסטה ותירס) אנו גם אופים את בלילת העוגיות שוקלדציפ'ס שאפרת והבנים הכינו אחרי שמאסו מהטיפות והרוחות בגן המשחקים. אוכלים ארוחה חגיגית לסיום הטיול באי הדרומי ומתארגנים לשינה.

יום שני

לאחר לילה עם גשם ורוחות חזקות מאד (כל הקראוון התנדנד במשבי הרוח) קמים יחסית מוקדם (7:30) בכדי להיות בזמן למעבורת. התעלינו על עצמנו והתארגנו כ"כ ביעילות וזריזות שאפילו נשאר זמן לעצור בספריה בכדי להשלים דברים שלא הורדו אתמול כמו שצריך ומגיעים לאזור העליה למעבורת. כל המכוניות מחכות בנתיבים שונים ולאט לאט מעמיסים נתיב נתיב, אנו נכנסים למעבורת לוקחים קצת ציוד מהקראוון (מזל שלקחנו איתנו מעט אוכל ותעסוקה למעלה. לא הבנו שכך יהיה אבל לאחר ההפלגה כבר לא ניתן היה לגשת כלל לרכבים).עולים לאזור הנוסעים, שם יש פינת משחקים קטנה לרווחת הילדים.

יציאה מהנמל בפיקטון

הדרך מאד יפה, עוברת בתוך פיורד ארוך ובין איים קטנים עד שיוצאים לים הפתוח ואז כבר רואים מרחוק את ההרים של האי הצפוני, סה"כ ההפלגה עברה בשקט (תודות למולטימדיה ולהורדות האחרונות).

יחי הקידמה

המשך היום מעט מבורדק. ירדנו מהמעבורת ישר ללב העיר הסואנת Wellington אל תוך מבניה הגדולים (חלקם מאוד מרשימים גם הבנויים בסגנון ישן וגם המודרניים שביניהם)  ומכוניותיה הרבות מאוד. אנוש אמר שזה כמו הונג קונג בגלל שגם שם חצינו לאי במעבורת וגם בגלל המגדלים הגבוהים. נפלטנו אך תוך ההמולה וישר הכנסנו ל  GPSאת הכתובת של מכסה הציפורים וחיות הבר כיעדינו הבא, אך לאחר בירור קצר כשהגענו למקום, הבנו שאנו לא מתכוונים לשלם 50$ על הליכה בBush המגודר עם סיכוי לשמוע ציוצים ולכן רק אכלנו ארוחת צהריים בחניה והחלטנו לנסות ביקור בגנים הבוטניים במקום. גם כאן העסק לא היה פשוט. סמכנו על GPS  חברנו לניווטים עירוניים אך משום מה הוא איכזב אותנו קשות כשאיבד את הקליטה כל הזמן ובסופו של דבר הוביל אותנו במעלה רחוב תלול ביותר לשומקום. אך כמאמר השיר ישנם אנשים טובים באמצע הדרך ואיש טוב אחד שנתקע מאחורי משאיתנו המטפסת בקושי במעלה הרחוב עצר אותנו ושאל אם אנו זקוקים לעזרה ואפילו החליט להוביל אותנו בעצמו אל יעדנו הלא מאוד קרוב, במרכז העיר. השעה כבר 16:00. עלינו על המעבורת בבוקר, ירדנו ממנה כבר לפני כשעתיים לאחר הפלגה של מעל 3 ש', ועוד מעט והילדים כבר הורגים אחד את השני מרוב חוסר מעש. עולים על הקרון המיוחד הנוסע בשיפוע במעלה ההר (דומה לכרמלית רק חיצוני).

מתפעלים מנוף העיר והמפרץ מהפיסגה ורצים לעבר גן המשחקים בבגן הבוטני (אנוש ישר ציין בממלכתיות שזה גן המשחקים הראשון שלנו באי הצפוני) די קריר אך הילדים נהנים מהאומגה והמגלשות ואז מתחילים לנווט דרכינו ברחבי הגן, לראות מעט מהגנים ולשוב בשלום אל משאיתנו. אך זה נשמע הרבה יותר פשוט מאשר במציאות. כשברקע כל הזמן תלונות ומחאות העם על אופי הבילוי, עברנו בין אזור לצמחים נדירים לגן הוורדים (אליו כלל לא התכוונו להגיע בגלל המרחק) עד שהחלטנו לנטוש את שבילי הגן ופשוט ללכת בעיר לפי הכיון הכללי אל יעדנו. הטיול הבוטני הפך לטיול עירוני כשקיצרנו דרך כבישים ורחובות עד שתודות למאיר הגענו בשלום למשאיתנו הבודדה.

הסביבון של גולית מגת - אנוש

למרות שמחת השיבה, גם עכשיו לא היה לנו ברור בדיוק לאן פנינו מועדות. כשתיכננו את מהליכנו הראשונים באי הצפוני חשבנו להקדיש לעיר כיומיים (מוזיאון, מכסה חיות, רולרבליידס על שפת הים, סופר כשר וכו') אך כשהבנו שחוץ מחניון קראוונים על הרחוב הראשי בעיר ב 50$ לא נמצא מקום לינה והסופר כנראה יהיה פתוח שוב רק ביום ד' בצהרים, החלטנו לצאת מעט מהעיר צפונה ולפחות למצוא מקום סביר לחניית לילה. אז הנה אני כותבת כעת כשקולות המכוניות ברקע במקום שמצאנו לעצמינו הלילה במרחק כחצי ש' מהעיר וממש ליד הכביש האולי מעט פחות סואן מהעיר.

חנית לילה על הכביש

מקודם הילדים ראו את ההתחלה של "לתפוס את הירח" בעוד אנחנו חיממנו שאריות משבת לארוחת ערב (פשטידות תירס ופסטה) ועכשיו בדיוק נרדמו. מקווים שהמשך טיולנו באי הצפוני יהיה מוצלח יותר. אנו הלומי עיר וכבר מתגעגעים לרוגע הדרומי.

יום שלישי

קולות המשאיות ליוו אותנו כל הלילה. ממשיכים לכיוון צפון במטרה להגיע לאזור הר טרנאקי לקראת יום חמישי. נסיעה של כשעתיים (הכבישים מאוד עמוסים יחסית לדרום) ומגיעים לNorth  Palmerston. עצירה בתחנת המידע המקומית, המתקת האכזבה מכך שבחנות האופניים היחידה אין אופניים המתאימות לכולנו בעזרת שוקו חם ועוגיות (כשהברוזים מסביבנו).

אנו נוסעים לטיילת ויקטוריה עם הקרוואן וממשיכים רגלית דרך כלובים רבים של ציפורים ותוכים שונים אל עבר היעד הניכסף – גן משחקים עצום בלב מדשאות ופרחים הכולל טרמפולינות, נדנדות שונות, מגדלי עץ עם מגלשות גבוהות ועוד. לשימחת העם אנו מבלים את רוב הצהריים בפארק כולל פיקניק טעים.

עוזבים את העיר הנחמדה שופעת הגנים וממשיכים עוד כשעה בנסיעה ומתחילים לחפש מקום ללילה. ואז זה קרה! אני לא אשקר ואגיד שלא היו התרעות מקדימות  אבל בכל זאת זה כנראה היה בלתי נמנע. נכנסנו לתוך כביש קטן שהפך לכבישון  ונגמר בשער סגור. מימין – גדר בקר, משמאל – גדר בקר במרחק 2מ' מעבר לעשב גבוה. מנסים לעשות פרסה ולשוב על עקבותינו אבל לא. אנו מחליקים בעשב הלח ורק מתחפרים. עוד כמה ניסיונות אך זה אבוד. אנו תקועים! ברגעי האור האחרונים אני חוזרת רגלית אל הבית האחרון בכביש לא רחוק מנקודת התקיעה. למזלנו גרו שם חוואים נחמדים שמיד הציעו עזרה בחילוץ (הם צחקו ואמרו שזה תפקידם לפחות 3 או 4 פעמים בשנה..)

נסיון החילוץ הראשון בעזרת הטנדר לא צלח אך הטרקטור הישן (לדברי הבנים לאותה משפחה שעודדו על אופניהם) עשה את עבודתו נאמנה ואנו יצאנו מהבוץ.

שוב הודינו לאנשים הטובים (שכבר לא סמכו עלינו, הסבירו לנו בדיוק איפה בטוח להיסתובב וחיכו לראות שאכן הסתובבנו וחזרנו בשלום אל אדמה מוצקה) נתנו להם חמסה מישראל כאות תודה ונסענו לחנות באזור פיקניק קטן שראינו כבר קודם על הכביש (אז חשבנו שאם נמשיך טיפה נמצא מקום יותר טוב).

יום רביעי

היום אנו רוצים להגיע עד לאזור הר טרנאקי, הדרך עוד ארוכה ואין הרבה לעשות לאורכה. מחליטים לבלות את החצי הראשון של היום בעיר הקרובה Whanganui הנעימה השוכנת על גדת נהר באותו שם. בלילה ירד מעט גשם והכול רטוב וגם די קר כך שפעילות בחוץ נפסלת. מתחילים בצפיה בגלריה בה ישנה סדנה ליצור זכוכית. יפה אך לא מרתק עבור הילדים. ממשיכים ומבלים בהנאה רבה בבריכה המקורה ומחוממת של העיר. הבריכות הציבוריות כאן מקסימות ומצ'פרות גם במקלחת חמה והכול בזול מאד יחסית (היום נכנסנו כולנו ב 16.40$). הבריכה כללה מספר בריכות שחלקן היו למטרות לימוד וטיפול, אנו בילינו בעיקר בבריכה די רדודה שכללה מעין מסלול אליו נכנסים ואז פשוט נסחפים בזרם (lazy river), לוקחים מצוף של הבריכה ושוחים ב"נחל" הנעים. מדי פעם הבנים עברו לבריכת הפעוטות להשתולל עם הגלשנים והבנות שיחקו עם מאיר בכדור במים, מאיר ואני, לסירוגין, נהיננו גם מטבילה בבריכת מים חמים מאוד לשם מותר להיכנס רק מל גיל 16, כמה חבל. בוקר חמים וכיף עבר על כולנו (מצטערת – אין שום תיעוד לבילוי, גם אני הייתי רטובה והאמת שפשוט שכחתי). אוכלים ומתחממים עם שתיה חמה בקרוואן וממשיכים בנסיעה לעבר טרנאקי. כעבור כשעה וחצי מגיעים לעיר Stratford באיחור של 2 דק' לתחנת המידע. מחליטים להמשיך טיפה ולחנות ללילה בצד הדרך המובילה לתחילת חלק מהמסלולים בכיוון East Egmont.

יום חמישי

לילה קפוא עבר עלינו. אתמול לא הספקנו לקבל מידע אודות המסלולים השונים ומסתבר שבחרנו בנקודת התחלה פחות מוצלחת עבורנו כי כאן אין לשכת מידע והשלטים השונים המורים על מסלולים לא מציינים שום פרטים על אורכי המסלולים. מאיר בכ"ז הצליח לראות במפה שמכן ממשיך הכביש ומטפס לגובה 1100 מ' לנקודת תצפית – מאחר שכבר הגענו עד הלום הוחלט על הבוקר ליסוע לתצפית. הקור מקפיא! התפעלנו מהר הגעש Taranaki וכל העמק שלמרגלותיו.

מנסים לאסוף מידע בלשכת המידע בStatford  אך למרות אדיבות הצוות לא מרוצים מהמידע שדלינו. נסיעה לעבר Dawson falls אל לישכת המידע ששם סוף סוף מצליחים להגיע להחלטה – חיברנו כמה מסלולים לכדי מסלול מעגלי מבטיח, די ארוך (משוער ל 5 ש') אך לא קשה מדי, עם בקתה בדרך. מתחילים לעבר Wilkies pools עליה מתונה שכולה על מעין שביל שמוחזק עם רשת ברזל כדי לא להיסחף, חוצים כמה נחלונים קטנים על גישרונים או בין הסלעים הגדולים ואז מתחילים לטפס במעלה מדרגות אימתנות ורטובות, בעליה קשה בעיקר לקטנים – כל מדרגה זה חצי הר עבורם, ובחלקה העליון היא מכוסה שלולית ובוץ. קטע אתגרי ומבצבץ אך מכניס המון עניין. ההליכה היא על גבול היער כך שמדי פעם נגלה לפנינו נוף מדהים של ההר המושלג ו/או הבתים והשדות למרגלותיו.

מטפסים ומגיעים לנקודת התצפית אליה נסענו הבוקר רק הפעם בכוחות רגלינו ההר במלוא הדרו ובנוסף ים תזמן שניתן לראות משני צדדיו (הר טרנאקי ואזורו נמצאים על מעין חצי אי) . משם מתחילים לרדת ב Enchanted track שוב מדרגות, הפעם רק בוציות, ירידה יפה בתוך היער. בשלב זה מכניסים את ינאי למנשא – הירידה במדרגות קצת גדולה עליו ומקשה על כולנו. ממשיכים על שביל Waingongoro, חוצים גשר התלוי גבוה 30 מ' מעל נחל שוצף, ומגיעים לבסוף לביקתה. ארוחת צהריים מאוחרת, מנוחה קלה וממשיכים.

המשך הליכה ביער, חוצים מספר נחלים, מטפסים עוד כמה מדרגות ושוב יורדים, עד שמגיעים חזרה דרך שביל הבריכות המסודר בו התחלנו. בסך הכול כ 6 ש', יפה, ארוך ומאוד מאתגר – לא סתם הליכה אלא יותר אטרקטיבי.

בקרוואן מתחממים ונחים עם שוקו חם, הבנים ממשיכים לשחק בחוץ עם הטרקטורים של ינאי ואנו מחליטים להישאר לישון במגרש החניה של לישכת המידע. הלילה היה אפילו עוד יותר קר. הימים יפהפיים עם שמיים נקיים מה שנפלא לטיולים אך קפוא בלילות.

טועמים טמרילו - חמוץץץ

יום שישי

השילוב של הקור העז בלילה ומאות המדרגות של אתמול הוביל לכך שהבוקר קמתי עם רגליים תפוסות. תיכננו לעשות עוד מסלול באזור אך לאכזבת מאיר מהשלג שכבר הפשיר בפיסגה (מה שהופך את ההר לפחות פוטוגראפי ופחות ראוי לטירחת הטיפוס) וההבנה שאתמול בעצם די מיצינו את השבילים הקצרים המעניינים בסביבה, טיילנו רק מרחק כמה דקות מהחניה לעבר מפלי דואסון עצמם, תצפית מלמעלה אל המפל בגובה 18 מ' וירידה לתחתיתו שם רסיסיו מקפיאים אימה.

חזרה לאוטו, הבנים ממשיכים מאתמול ומהבוקר את משחקם עם הטרקטורים (יש פה טרקטורים אמיתיים שמתחזקים את הכביש והבנים בעקבותם). חוזרים לStratford  לאינטרנט ומשחקים בספריה, זהר ואני מנסות מזלנו בשתי חנויות יד שניה בחיפוש אחר בגד ים (יקר פה נורא וזהר חייבת בגד ים שיחזיק לפחות עד תאילנד), בגד ים אין אבל כן מוצאים חנות שהכול ב 2$ אז קונים לכל אחד משהו קטן וחוזרים אל השאר בספריה.

בשעה 13:00 אני שולפת את דיה והבנים ויוצאת לחזות בסיפור רומיאו ויוליה המוצג בשעון העיר. העיר סטטפורד ניו זילנד נקראת על שמה של העיר סטטפורד באנגליה – עיר הולדתו של שייקספיר, בגאווה רבה רחובות העיר קרויים על שמות מחזותיו והשעון כאמור מנציח את הסיפור המפורסם כמה פעמים ביום.

נסיעה של כחצי ש' ואנו מגיעים לNew Plymouth, מפשים ומוצאים אתר קרוואנים במחיר סביר (100$ לשתי לילות) על שפת הים כשרק הטיילת מפרידה ביננו. (החיסרון של האתר באזור ציבורי של הטיילת הוא בעובדה שהכול נעול במפתח כדי שיהיה רק בשימוש הלנים באתר – די מעצבן להיזכר במפתח כל פעם שרצים לשירותים...) מרתון בישולים, הילדים משחקים בשפת הים וחוזרים שחורים מהחול הגעשי אך מרוצים מאוד.

חלות לשבת

למרות שבאופן רשמי אין באתר קרוואנים הזה שום דבר מיוחד כגון גן משחקים, טרמפולינה או בריכה, אנו נהנים בשבת משלל האטרקציות שמסביב. הולכים לאורך הטיילת המקסימה ועוצרים בדרך בשני גני משחקים (הראשון ממש בפתח האתר ובו שיחקו הילדים לבד כבר אתמול). בגן השני הילדים מרוצים מאוד מכמה מתקנים ייחודים כגון זרועות של שופל העובד בחול. בדרך ישנו גם אזור פעלולים בו כמה בחורים מבצעים דברים מגניבים עם קורקינטים – הילדים צופים מהופנטים! חוזרים לקרוואן לארוחת צהריים ואח"כ הילדים ומאיר חוזרים לים שנמא בשפל ומגלה הגבה איי חול קטנים ונפלאים, בעודי נחה. אחרי הים הבנות משחקות קלפים והבנים "משוטטים" בחוץ, לדברי אנוש, משחקים בענפים, רצים על הדשא עם המשחקים החדשים - כלי עבודה ורובה חיצים ובעיקר מעסיקים עצמם בהנאה. בשקיעה עולים לתצפית ליד הקרוואן מלווים בקפה ועוגת שמרים מעולה.