קרחונים ועוד קרחונים

יום ראשון 15.4.12

מתארגנים לתזוזה מבית משפחת לואיס, נפרדים שוב הפעם סופית, עוברים בסופר להצטידות בחמץ ומתחילים לנסוע לכיוון העיר Wanaka  לאחר כשעתיים של נסיעה יפה מאד אנו מגיעים לפאתי העיר ושם רואים את Puzzling World, למעשה זה מעין מוזיאון אינטרקטבי הכולל חדר גדול עם משחקי חשיבה, מבוך בחוץ וחדר האשליות. אנו מתחלים מהמבוך כשהמטרה להגיע לארבעת המגדלים השונים שבכל פינות החצר, הילדים רצים לכל עבר ואנו אחריהם כל פעם מישהוא אחר מוביל ומנסה את מזלו בניווט במבוך, לאחר זמן מה (אולי שעה) אנו עוברים בכל המגדלים אבל עכשיו נותר עוד פרט קטן ושולי – הדרך החוצה! אנו מתברברים כל הזמן ובשלב מסוים הילדים מאבדים את סבלנותם ויוצאים דרך אחת מיציאות החרום, אפרת ואני מחליטים להתעקש ואחרי כ15 דקות אנו מוצאים את דרכנו החוצה. 

אשליה של שירותים רומיים

לאחר המבוך אנו עוברים לחדר האשליות שם אנו חווים כל מיני אשליות אופטיות כמו הולגרמות ופרצופים שעוקבים אחרי כל תזוזה שלנו, חדר שהופך גבוהים לנמוכים ולהפך, אבל החוייה המיוחדת היתה חדר שנמצא בשיפוע ולכן נראה שהמים זורמים ועולים למעלה והמגלשה גם עולה למעלה.

לבסוף אנו יוצאים לאולם המשחקים ומנסים את כוחנו \ מוחנו במשחקי חשיבה – כל מיני פזלים מורכבים, לצערנו המקום כבר היה על סף סגירה כך שלא הספקנו הרבה שם, יצאנו החוצה לצילומים מצחיקים עם מיבני המוזיאון המענינים.

כבר מחשיך ואנו לא יודעים היכן לישון מנסים את מזלנו לאורך האגם, בדרך המובילה אל יעד טיונו מחר ובשלב מסוים מוצאים איזו מחצבה נטושה בצד הדרך ומתארגנים שם על אוכל (שאריות מהחג) ולינה.

יום שני

היום אנו מתכננים לצעוד לכיוון קרחון Rob Roy את דרך העפר בת 30 הק"מ אנו עוברים לאט לאט ולבסוף מגיעים לחניון,

מהדרך

רמי - תמונת כבשים בשבילך

מתארגנים ליום טיול מלא (אע"פ שבספרות המסלול מתואר ל3-4 שעות – אנו מוכנים נפשית לעליה קשה וארוכה...) ויוצאים לדרך, לאחר זמן קצר חוצים את הנחל על גשר חבלים (כרגיל)

 ומתחילים לטפס בתוך יער לאורך קניון מרשים. כעקרון כל הדרך היא בעליה אבל יש גם קטעים קצרים ישרים (וכבר עלינו עליות תלולות יותר!) כך שאין קיטורים בעליה ואפילו ינאי עולה את כל הדרך לבדו !!! כל הזמן צועדים בתוך יער סבוך אבל ממש על שפת הנחל הזורם מהקרחון. מדי פעם יוצאים טיפה מבין העצים ואז זוכים לחלון קטן אל נוף הקרחון המתקרב, בקטע מסויים צועדים על פי הקניון שמתחתר כאן בין קירות זקופים וצרים לא מפחיד השבילים מאוד מוסדרים ומתוחזקים)

בשלב מסוים כבר מתחיל להיות קר (מתקרבים לקרחון) ואז בבת אחת יוצאים מהיער אל צמחיה שונה נמוכה ואז מתגלה הקרחון המדהים ברוב עוצמתו והדרו ממש מולנו על כל המפלים האדירים היורדים ממנו מכל הכיוונים. לאחר שעתים וחצי לערך אנו מגיעים לתצפית על הקרחון ומתפעלים ממנו מאוד. פתאום אנו רואים מפולת קרח. זה נראה כאילו פתאום נוצר עוד מפל מים חדש אבל זה למעשה שלג שנופל מטה ובשלב מסוים מסתיים ליפול. במהלך השעה שישבנו מול הקרחון ראינו עוד מספר מפולות (את הרעש שומעים קצת אח"כ),

ישבנו לאכול צוהרים עד ששמנו לב שאנו מוקפים עכברים קטנים הרוצים להצטרף אלינו לאכול, לקראת תזוזה התפנתה התצפית מתיירים נוספים ופתאום ראינו על סלע ממש לידנו תוכי Kea (המין היחדי החי בניו זילנד) הוא די גדול (כמו תרנגולת בערך) עם נוצות אפורות/ירוקות כהות אבל מתחת לכנף יש לו צבעים כתומים ויפים, תוכי זה נראה מורגל לאנשים סביבו כך שהינו ממש יכולים להצטלם לידו,

הדרך למטה עברה במהירות וחזרנו לחניון מרוצים מיום טיול מקסים וגם גאים מאוד – בסה"כ לקח לנו כחמש וחצי ש' שמתוכם ינאי הלך המון ברגל (רק באמצע הירידה הכנסנו אותו למינשא – אנחנו ירדנו כולנו מהר והוא כבר ממש רץ והתעייף..) ועוד שעה שלמה בתצפית בנוסף להפסקות קצרות נוספות בדרך!

קרחון נוסף - תמונה מהחניון

מכיוון שהיה כבר קצת מאוחר ואנו עוד לא בטוחים אם לא נוסיף עוד טיולון באזור, החלטנו לא להסתכן בנסיעת לילה על דרך העפר ונשארנו בחניון ללילה, בחניון פגשנו משפחה מקומית (השאלנו ממנה צינור למלוי מים) דיבנו מעט כל משפחה על טיולה (הם באו דרומה לחתונה והחליטו לנצל ההזדמנות לטיולים – יש עכשיו חופשת פסחא) וברוב נחמדותם הם הזמינו אותנו לביתם (חווה ליצור חלב) שנמצאת באי הצפוני – רשמנו הכתובת נראה באם נשתמש.

יום שלישי

אומנם מאד יפה באזור הזה אבל בהסתכלות קדימה אנו מבינים שאנו יותר מדי דרומה ומתחיל להיות לחוץ להגיע צפונה, לכן אנו מחליטים שהגיע הזמן להזמין את המעבורת לאי הצפוני (לעוד שבועיים) ולהתחיל לנסוע צפונה. אנו חוזרים לWanaka עוצרים ליד גן שעשועים מגניב עם מגלשת דרקון וסירת משחק, קרוסלת עמידה (כמו בנווה דניאל) ועוד... שם הילדים מבלים ואנו מתחברים לאינטרנט בכדי להזמין מעבורת, בנתיים אפרת מכינה פנקיקים לבוצ"ר. מתארגנים ומתחילים בנסיעה צפונה במטרה להתקדם ככל האפשר לאזור Westland (המכונה גם Wetland על שם כמות המשקעים הרבה היורדת באזור) התכוננו כולנו לדרך ארוכה ומייגעת אך הדרך היתה יפהפיה.

מהדרך

בדרך אנו עוצרים בשני מפלים יפים הראשון Fantail שם אנו בונים רוג'ומים משלנו המתווספים לאוסף הקיים, דיה מחזיקה בשיא, בערך – עם 19 אבנים אבל מגדלה מתמוטט תוך כדי צילום... 

ארבע עשר קומות

שבע עשר קומות

השיא? תשע עשרה קומות

המפל השני (הגבוה יותר) Thunder Creek. לאחר מכן אנו ממשיכים בנסיעה עד שמגיעים שוב לאוקינוס השקט ממשיכים לאורך האוקניוס עד שמוצאים מקום לעצור על שפת הים ופתאום מאמצע שום מקום מופיע פינגויין בודד על שפת הים, בהתחלה אנו לא בטוחים שזה פינגויין אבל לאחר חקירה מעמיקה של התמונות אנו משוכנעים שאכן זה היה פינגויין.

אכן פינגווין

הולכים לישון (לא לפני שבודקים שוב ושוב ותרים אחרי פינגווינים נוספים שלא מגיעים) כשברקע רעשם החזק של הגלים המרדים אותנו היטב.

יום רביעי

בבוקר, לאחר נסיעה קצרה אנו מגעים לעירונת Fox Glacier שם אנו מבררים על מסלולים וגם טיול הכולל הליכה על הקרחון, מסתבר לנו שעשינו טעות קלה שלא הזמנו מראש והטיול הקרוב הפנוי הוא רק ביום שישי בבוקר. מגבלת הגיל מאפשרת רק לבנות לצעוד על הקרחון. לאחר התלבטיות לגבי מי הולך, באיזה הרכב, והאם כדאי בכלל להתעקב עד לשבת בסביבה...  אנו נרשמים לטיול (כל הבנות – אין 2 טיולים רצופים פנויים ולכן אחד המבוגרים נשאר מאחור – מאיר ויתר בשל רצון הבנות לגיבושון והטענה שהוא חווה מספיק הליכה על לבן...) ומחליטים שאת יום חמישי נעביר באזור Franz Josef Glacier (כך שלמעשה שוב אנו מתעכבים יותר זמן ממה שתכננו באותו אזור).

במהלך ההליכה על הקרחון Fox הולכים בהתחלה באותו שביל שבו רואים את הקיר התחתון של הקרחון ולכן אנו היום הולכים לתצפית אחרת על הקרחון מלמעלה בשביל Chalet lookout walk, ההליכה היתה רובה בעליה, לא קשה במיוחד, אבל מאד יפה ובמיוחד התצפית הנהדרת שבה רואים את גלישת הקרחון במורד ההר ואפילו מזהים דמיות של אנשים שהולכים על הקרחון ומנסים לשער מה יהיה ביום שישי בטיול שלנו. 

הר קוק - הפעם מצד הים

אח"כ אנו הולכים שוב להליכה קצרה נוספת לגשר תלוי מעל הנהר לתצפיות נוסף לעבר הקרחון. לפנות ערב אנו נוסעים צפונה ל Franz Josef במטרה למצוא של מקום לינה לבסוף אנו חונים באיזו מחצבה קטנה ליד הכביש (נשמע מוכר?).

יום חמישי

יוצאים ל2 טיולים קצרים באזור. אחד במורד הנהר לכיוון גשר תלוי Douglas walk / Peter pool שם הבריכה הקטנה משקפת את נוף הפסגות , ממשיכים לגשר ואל ירידה לא מסומנת לנהר שם הילדים נהנים ממשחק בבוץ השחור. לאחר הכנת כמות נכבדה של כדורי שוקלד ושאר מטעמים בחסות מסעדות השפים הצעירים (מאכלים בשריים אצל אנוש) ממשיכים. המסלול חביב אך נהנינו בעיקר מהבוץ.

חזרה באוטו ארוחת צהריים עם חביתות וממשיכים למסלול שבו אמורים לראות את פני הקרחון Franz Joseph glacier valley walk. לאחר הליכה קצרה ביער ואח"כ בתוך האזור שבו פעם היה הקרחון ((moraine ועכשיו נסוג (נראה כמו מדבר יהודה – חלוקי נחל בתוך נחל אכזב). לאחר הליכה לא קצרה מול הרוח הקרה (אפרת מרחמת על ינאי הקפוא ונחה איתו בין הסלעים שם הוא משחק בחול) אנו מגיעים עד לנקודה הכי קרובה שניתן להתקרב (על פי הנחיות הDOC – מטעמי בטיחות) ומאד מתאכזבים: גם לא רואים את קיר הקרחון וגם קר מאד. לפחות מסביב יש מפלים מרהיבים אבל את האמת כבר אנו לא מתרגשים מהם (אותו דבר גם לגבי אגמים כחולים ויפים)

עצור! קרחון לפניך

חוזרים חזרה ללינה באותה מחצבה לא לפני שבודקים כמה אתרים עד שמוצאים אתר קמפינג נחמד לשבת (הנמצא ממש בתוך היער בFranz Joseph הכולל ג'קוזי חיצוני גדול, גן משחקים חביב ובעיקר נתן לנו הנחה משמעותית על 2 לילות).

יום שישי

שוב חוזרים לעירה Fox Glacier אני והבנים הולכים לראות את קיר הקרחון גם כאן לא היה משהוא אומנם ראינו את הקיר אבל ממרחק של 200 מטר, הבנות עשו את הטיול המדהים ולכן אפרת תעדכן על החויות בו: ההתרגשות של הילדות עצומה. כבר מאתמול בערב הן מתכננות מה ללבוש ושואלות שוב ושוב מי יבוא איתן ואיך בדיוק הכול יתנהל, מאיר ואני לא החלטנו על החלוקה ביננו עד ממש לרגע האחרון מכמה סיבות: קודם כל אני מעט חוששת (אם לי יהיה קשה מדי מי יעזור לבנות?!?), אם אני אשאר עם הבנים אנחנו נהיה תקועים כי אני עד עכשיו עדיין לא ממש נוהגת במשאית הענקית שלנו שמשום מה גם מתעקשת לנסוע במסלול ההפוך.. בסופו של דבר ולאחר לבטים רבים אני אוזרת אומץ ויוצאת עם הבנות (girl power) לצלוח את הקרחון! מודדים ומקבלים נעלי עור מסורבלות, מעילי גשם כפפות ודוקרנים לקרח ויוצאים לדרך. נסיעת אוטובוס קצרה, הליכה בעמק לאורך נחל הקרחון (באותו מסלול אותו עושים הבנים עצמאית רק הרבה יותר זריז ועם עצירות להסברים ממדריכנו המקסים sam). יוצאים מהמסלול הרגיל ומטפסים במעלה דרדרת עד למפגש עם הקרח. מלמעלה רואים את מאיר והבנים מתקדמים במסלולם ומנפנפים לשלום – מסתבר אח"כ שהם לא ראו אותנו. 

עצירה קצרה להוראות בטיחות, הוספת שכבות בגדים ונעילת הדוקרנים ע"ג הנעליים ו -welcome to the ice! בהתחלה מוזר ללכת עם הדוקרנים, דיה כ"כ קטנה שמשקלה לא מספיק כדי שהדוקרנים ינעצו בקרח אך היא לומדת את הפטנט מהר מאוד וכולנו נהנים מריסוק הקרח וההליכה על המשטח החלק. 

ככל שעולים ומתקדמים במעלה הקרחון הקרח נהיה נקי ובתולי יותר, כל הזמן מלווה אותנו רחש מים זורמים מפלגי מים קטנים בתוך הקרחון ומראות יפהפיים של העמק והקרחון. עוצרים בשתי מערות קרח (שהיוו בעבר נתיב זרימת מים), מצטלמים ומתפעלים מצבען הכחול וממשיכים להתרגל להליכת הענקים (נעיצת הדוקרנים דורשת כוח ממשי מהבנות) בעיקר בדרך המחליקה מטה. 

בחלקים מסויימים מדריכי חב' fox ממש חוצבים מדרגות בקרח כל בוקר מחדש לאחר שהקודמות נמסות במהלך היום ובאזורים אחרים הולכים עצמאית על הקרח – בכל מקרה העליה פשוטה יותר מהירידה. 

לאחר כשעה על הקרח חוזרים ליבשה ואל משפחתנו היקרה שמחכה לנו – הבנות אספו גושי קרח גדולים עבור הבנים (אני סחבתי אותם ספונים במעילי הגשם על גבי – כבד) ואין מאושרים יותר מהבנים שחוגגים ואוכלים את הקרח בהנאה רבה. נרגעים, אוכלים לביבות גבינה בחסות הבנים ונוסעים להכנות לשבת באתר הקרוואנים.

שבת

שבת נחמדה עוברת על כוחותינו, הילדים אומנם קמים מוקדם מדי (בסביבות 8:00) אבל אנוש ודיה יוצאים עצמאית לגן משחקים ואנחנו ממשיכים לנמנם. בצהריים יצאנו לסיבוב קצר בעיירה שיחקנו בגן משקים הקהילתי וננטשנו ע"י מאיר שניצל את הזמן לריצה. משם המשכנו למנחת מסוקים של טיסות נופיות של לפתע הגיע האצן וסחף אחריו גם את העם, כולם חזרו איתו בריצה לאתר הקרוואנים ורק ינאי נישאר איתי לצפות בהמראות ונחיתו המסוקים עוד זמן רב. לאחר ארוחת צהריים מאוחרת טובלים בג'קוזי משחקים מעט "ספיד" ו"הדרך לאוצר"ומוציאים את השבת במסורת מעט נשכחת של ריקודים. מוצ"ש – טוסטים לארוחת ערב (זהו פינוק של אתר קרוואנים – יש חשמל אז אפשר להפעיל את הטוסטר של הקרוואן) כביסות! לא הספקנו לעשות הכל ביום ששי וגם מה שכן לא התייבש במהלך השבת המעט קודרת ומטפטפת ולכן אחרי השכבות תולים כביסה בתוך הקרוואן.

מטלות מוצ"ש - כביסה ובלוג